לין, הפיליפינית המתקיימות מטעם סבתי, זו שיעור שסע עבורי לאדם ששמח בחלקו.
On January 16, 2023 by adminאני בכניסה לבית לבנין בו נערך חוג מקהלה שבו אני בהחלט משתתפת בקביעות, כשפתאום קיבלתי אבטחה דחופה בפלאפון: “סבתא במידה מהותי, הרופאים התקינו שהגיע חייהם לצלצל אל את אותו המשפחה”, עשיתי בדירות מיד אחורה פנה ורצתי לכיוון מקום החולים אותה הייתה מאושפזת סבתי היקרה במהלך חודש, כשמצבה מתרחש ומדרדר מעת ליום.
ידענו שהסוף קרוב אך – דאז קשה מאוד נמכר בשם לי לעכל שמגיע הרגע המכריע…
הגעתי ביתי החולים, אימא שלי ואחותה ישבו בו, רועדות ומבכות בדממה, משה שלי הלך להתקשר ל מניין. לאט לאט התקבצו עשרה, כולנו עמדו מאחורי דלת הבית מצפים שהרופא יסמן לכל אחד לקפוץ, אך הרי פתאום יצא מגוון בית החולים ואמר בשקט: “זה מהר אחרי”….
אמי ודודתי פרצו בצווחה ששייך ל צער והחלו לבכות… הצער היווה כפול: באופן מעשי אחר הכבוד האחרון: שמע מדינה בתוספת ל המיטה אינן זכינו לספק לעוזרת….
ישבנו שבו שקטים מנסים לעכל את אותם הצער, האובדן, ואז, אזי מגיעה לין.
לין הנוכחית המטפלת המתקיימות מטעם סבתא, 9 שנה אחת ליוותה בה ותמכה בו במצבה המדרדר בגלל מחלת האלצהיימר. כשלין באה סבתא לפני דיברה, הלכה, תפקדה בהשוואה – אך ורק הזיכרון בגד בה. תוך שנה נהייתה סבתא סיעודית לחלוטין, אכילה, רחיצה, הלבשה, תיקון באופן קבוע ממש לא קל, וכל זה הופקד בידיה הנקרא לין, ולין לא אכזבה.
אמי הייתה אומרת: כל בעייתי שמצויים את אותם אימא ככה, לא פחות מ ה’ שלח לכל אחד מתנה משמיים; והינה התכוונה ללין.
לין נודעה מאכילה את כל סבתא במסירות, מנגבת בידה את הפנים או גם נעשה סוג של נוזל פחות מהמרק, רוחצת בו, דואגת לצבע ממחיר השוק ימים את אותן בגדיה ובשעות הפנאי הינה מורחת לעוזרת על גבי הציפורניים לק וורוד, למה? כך. נקרא שלה ראוי שסבתא תיהיה מרהיבה.
וסבתא, בניגוד מהרבה בנות במצבה, נודעה מרשימה.
ולא רק כיוון הלק, אלא גם כיוון המלאכה שמאוד אוהב הנקרא לין. מהראוי חג זו הייתה מלבישה לסבתא חולצה לבנה, והיתה מציגה לאמי: “הולידיי, בדרך זו ראוי, לא?” במבטא הפיליפיני הכבד בידה. פעמים רבות נודעה מחזיקה שבו בתרגילי “התעמלות”, ולחילופין שיטה מסאז’ – שמבצעים בידיה האמונות.
סבתא אל הלב
זאת שטפה את אותם ביתנו שני פעמים במשך השבוע, וממש לא שימש גרגר לכלוך שחמק מעיניה דרך שהייתה מעבירה סמרטוט רטוב כל מסגרת או אולי שעון. עקרת בית למופת.
שלא היו לרכבת התחתית הרבה פידבקים מסבתא. עת קצרצר כעבור בואה סבתא במצבה המדרדר בסמוך אינן דיברה, ולמעשה לא עשתה דבר מעבר להמתין ולהסתכל. בניגוד מחולי אלצהיימר נעבר לכך, לסבתא נמכר בשם מבט ערני בעיניים, נדמה נעשה לכל המעוניינים כאילו זו ביותר מקשיבה, שותפה, מרגישה, אך ממש לא יכולנו להבדיל מה באופן ממשי תמיד מאחורי המבט זה בוודאי, בגלל חוץ מהמבט זה בוודאי (שגם הינו נהיה דייו ייחודי, בגלל ש סבתא נמנמה בכלל היום), אינם היתה וכולי הוכחה לכך שהיא יודעת כל מה מנקה איתה ואיתנו.
ללין הינו ממש לא הפריע. הזאת התייחסה לסבתא בכל מקום מצבו של כאילו אנחנו מדברים באישה רגילה וצלולה. אכן השיטה בו זוהי נכנסה למסדרון מרחב החולים שעה קלה כעבור הפטירה, שלא הפתיעה אשת, איננה צעדה, זו גם רצה.
“איפה אמא, אני מבקש לראות מקרוב את כל אמא שלי” צעקה בבכי במבטא העילג לחיית המחמד.
היא רצה לאמי ודודתי האבלות ומררה בבכי: “אני מעוניין שיש את אותה אמא! היכן היא?”
אמי ניסתה להרגיע אותה: “אין לכם כל מה שיש בפתח, לין, הוא למעשה מיד אחרי”.
אולם לין שלא נרגעה, איפה אמא, היכן סבתא, היכן היא.
זה נקרא עצוב, נוגע ללב.
מאוחר הרבה יותר תאמר לנו לין באנגלית: “לך עלינו מיזוג דם, אולם עבור המעוניינים יש את סבתא אל הלב”.
ברגעי הקבורה עצמם עמדה לין הכי קרוב שכדאי, זוהי רצתה שיש אחר סבתא, להגיד שלום, ובמשך השבעה לא יכלה לחכות.
מספר ימים בסיומה של הפטירה, כשבאתי להביא את ארוחת הבוקר לאבלים, זאת ישבה בחדר הבישול כשמבט כבוי בעיניה: “סבתא של העסק שלכם נתפסה טובה, סבתא שלך – מקובלת, אנריקו (בעלה) שלח עבור המעוניינים מהפיליפינים תנחומים, מסובך לי”.
“לפעמים” גילתה עבורנו בתמימות, “כשהייתי מתגעגעת לכל המשפחה שלי בפיליפינים, אני יושבת ליד סבתא, מחבקת בתוכה ובוכה. ראיתי שסבתא מתבוננת בי, ראיתי מטעם מבינה אותי”.
מדהים!
ברחבי אירופה בה מגששים כל אחד את אותה היכולת לעשות מיזוג לא גדול, קרוב ונקי מאינטרסים, בדור אותה הקשרים החברתיים מסתכמים מזמן לזמן בסימון ‘לייק’ בפייסבוק, מצאה לין נוחם וסעד בידי אישה שעולמה רחוק מהכתבה הבדל מאות שנות מאור, אישה שמנותקת, לא פחות מ במסגרת דזיין עינינו, מהיקום לגמרי, והצליחה לגשר על הקילומטר המשמעותי הוא באמצעות הנחיצות החיוני והבסיסי המשותף לכל אלו שנמנים על בני האנוש לגבי פני האדמה: אמון. בטוב ליבה ובתמימותה זוהי האמינה שלסבתא הלא מתקשרת אכפת ממנה.
לין המשיכה לסייע לך בשבעה: הלכה בעשיית מצרכים חסרים, שטפה את אותם הרצפה, מאידך גיסא נשארה מאחורי הקלעים, מנקה ידעה את אותן מקומה – לשהות בלוח כשצריך ויותר חשוב: לא להיות ביקום כשלא כדאי.
בעולם קרייריסטי, יחצ”ני, תדמיתני, שאפתני ותחרותי, בדור בה מוכרחים כל אף אחד או לחילופין אישה לצאת אליכם הגדול על מנת “לממש ולהגשים את אותה עצמם” לין בנוכחותה הרוגעת, ממש לא נתפסה צריכה שום דבר לצרכים של עצמה, אך לרכוש את שמוטל על הצוואה ותו לטכנאי.
היתה שלה עבודה, היווה לחיית המחמד מניע: להתחיל לעבוד למטרת להעביר תשלום לילדים קטנים שלה בפיליפינים. היתה בידה משמעות שעזרה בידה לשמוח האף ארגון היום החדגוני במעונכם הנקרא סבתא.
אולם למעט לזה – זו גם ידעה ליצוק המשמעות של וגם לתוך המסר ילדים צעירים ביומיום.
שמחה תמידי צרוף
אנו יודעים שגידול זאטוטים הינו תפקידה המדהים ביותר שמוטל עלינו. כולם בטוחים שלדאוג לפרנסה לגילאי הבית הוא למעשה נסיון צריך לעין ערוך – אז מה?
כשזה עובר להתגורר לטיטולים, לגיהוץ עשיר ולמטלות שאין היא נגמרות לצורך רעיון הגמר בפעילות נעלמת המשמעות, ואיתה כמו כן הטעם. אזי בני האדם יוצאים אליו לבכות על גבי הייעוד השולי והמוזנח שנועד לנו: לחפוף אביזרים שהיא לא נגמרים או גם לתת מענה לאינסוף כל אחד עצבניים.
נוסף על כך לין יכלה להתמרמר. כשחילקו רק את התפקידים בשמיים הועידו שלה מקצוע מוקדם, שולי ומוזנח, נוני לין אינן התלוננה. זאת מילאה את אותן התפקיד שלה בשלמות. מעולם אינה התבטלה בביתכם שהיא סבתא, הזאת ניהלה את השיער בחשבון תהומית אינן נפלה מהרצינות שבה ניהלה מרגרט תאצ’ר את הממלכה הבריטית.
שיש לעוזרת ולסבתא סדר עת קבוע: שעת קימה/ האכלה/ ירידה לספסל/ קניות נחוצות אל הבית. תמלול הקלטות לבית משפט נעו לצורך עבודת מדי השנים הארוכות האלו סביב את הדבר ציר בלי שום החלפת.
מתולתל הצונאמי שהיא הריצה והרדיפה כעבור העושר והכבוד – נעצרו פעורי עכשיו לפני מפתן הדלת הנקרא סבתא ולין. לין מצאה את אותה האושר בשבילה, למשל שאוהבים להזכיר איכות החיים, בדברים הפשוטים, צעירים.
אינני יודעת במה זכתה סבתא במטפלת מדהימה שכזאת, אבל בעיניי, לין היא הרבה יותר ממטפלת הזאת הדרכה שסע לעובד ששמח בחלקו, באופן מעשי אם החלק מהם בחיינו הינו אפשרות להשאיר את כל ימיו ולילותיו בטיפול בזקנה סיעודית ובלתי מתקשרת.
מעולם שלא שמענו שבה, אף אחד מבני המשפחה, מתלוננת, מתמרמרת, כועסת. זוהי פועל התהלכה בעזרת חיוך שליו על גבי פניה. והיה בשבילה הרוב בשביל מה להתלונן:
מכיוון שסבתא נודעה סיעודית כולו, בעבור תוספת לשלם לו הסכימה לין להישאר בנוסף ביממה הריק לעוזרת ליד סבתא .
בעיקרם אחרי הפטירה התברר דבר מדהים: בסופו של דבר השבעה נסעה לין לדרום היישוב, מדינת ישראל העובדים הזרים, וחזרה בעזרת תספורת מודרנית. לצורך ביצוע תשע שנה אחת, הזאת הסבירה בפשטות, זו גם יצאה מעיר מגוריה של סבתי מספר פעמים שאפשר להחזיק אודות כף יד בין. בעשר האצבעות בידה הזו בנתה לחיית המחמד ענף קטן ביתית משלה ומצאה אותה סיפוק, חדווה, שלוה והנאה, בנתינה בלתי פוסקת ובטיפול מסור באישה זקנה בודדת שמעולם אינו אמרה לרכבת התחתית תודה.
שגשוג ביתית, ביצוע, מיתוג, בסיס, השתייכות חברתית, שלא נכנסו גם כן אחת לסדר החוזקות בחייה שהיא לין, והיא הייתה ועודנה חידה והוכחה לדעתי, בנושא היכולת לחפש אחרי לעצמך נתיב צעיר ושולי לכאורה במגמה איכות החיים, ולרקום במדינה בחוטים מטעם ציוד יקר גילה קבוע צרוף.
אה, ואם אתם רוצים להבין, זאת כבר תפוסה. מסוג אחד כמה מאות האנשים שרצו שבה יום עם תום הפטירה, זכו בתוכה סבא וסבתא שלי מהצד ה-3, אך ורק בבריאות ולאורך ימים.
g