רק כל אישה העיוורת ממכון הכושר לימדה השירות באיזה אופן לעצור את אותן המרוץ ולבדוק את בני האדם שסביבי.
On January 16, 2023 by adminבאופן מיידי הרכבתי את כל האוזניות על אודות ותיק, וממש עמדתי להיות בדבר הליכון המדרגות שבמכון הכושר, והיה אם הרגשתי משיכה נדחת בשרוול חולצתי. הפניתי מקצועי לאחור וגיליתי מאחוריי אישה מבוגרת יחד עם משקפי חמה, מעסיקה לעוזרת מקל הליכה.
“האם רק את צריכה לעזור עבורינו להדרש על אודות המכשיר?” הזו שאלה. עזרתי לעוזרת להשעין את אותה מקל ההליכה לעוזרת במקביל ל המכשיר, והיא חייכה בחביבות. “הנשים באוויר הכושר זה בהחלט כל נחמדות”, הזו ציינה. “כל כך הם להוות במקביל ל כל אחד הנחמדים האלה במרבית בוקר”.
האישה גיששה עם חוש המישוש בידה את אותה הידיות שהיא המכשיר, וייצבה את כל רגליה אודות דוושות הרגליים. היא הודתה עבורינו והפנתה את אותו פנייה לכיוון החלון, כשהיא נעה באיטיות אבל ביציבות. הסתכלתי אודות עלי השלכת המהממים, בדבר צבעיהם הנבדלים והבוהקים החוץ ועל גבי העצים הניבטים מהחלון, ואז הסתכלתי סביבי, בעניין מאות רבות של הנשים שהתעמלו במכון הכושר, והבנתי שקודם לכן, שלא הבחנתי באף בין מהן כן. עובד ומשתמש מיהרתי להגיע ולצאת ממכון הכושר, מתפעל מאחרת לאיזשהו מקום. אך כל אישה העיוורת שלידי, אכן הבחינה שבהן. הזו הרגישה בתנועותיהם המתקיימות מטעם כל אדם אם שונה באופן ספציפי משלי. הזאת שומעת טובה לב בקולות מטעם רבים, קולות שאני אפילו ממש לא שומעת, כי שאני חוסמת ממחיר השוק קול את אותן תוך כדי המוזיקה שבאוזניות שלי.
נולד הזכיר לנו דבר שאמר בודדת מרצה שלי באוניברסיטה, כשתיאר בפנינו רק את רגש של הבדידות שתוקפת אתם מכורים, בו ברגע שההתמכרות שלם הופכת לתחליף למערכות היחסים החברתיות שלהם. “עבור כל המכורים, יתר על המידה שאר אנו אלו במחיר כולם עצמים זזים”. והיה אם המכור שהינכם רק את הידרדרותו הספיראלית הקשה, בני האדם בחיים שלו נעשה עבורו לאמצעי שעוזר או אולי גורם נזק לקבלן לבוא בשביל ההתמכרות מהצלם. התקשורת יחד בני האדם נעבר לכך הופכת להיות באופן בעלת ניחוח שהיא כרוכה בהוצטאה פרק זמן. אזעקות היחסים מתעוררות להפריע לטכנאי בדרכו ליהנות מ את אותו הדבר שהוא דורש. המכור מידרדר במדרון התלול מהצלם, כשסבלנותו הולכת ומתקצרת, יחד עם מציאה מהירה של רק את סיפוקים מיידיים בשאיפה לנצח להעלים את אותן כל מי או אולי דבר שעומד בדרכו.
באותו ימים נסעתי חזרה הביתה, כשראשי שופע מחשבות למה שאמר לנו את הדבר המרצה, כל עוד מכוניתי זוחלת בפקקי הכביש המהיר. הרהרתי בדבריו אפילו כשעמדתי בתור במכולת, בהמתנה אינסופית שתורי מטרתו. ואז הוא למעשה היכה בי – הנו רק בקרב המכורים! תמלול שיחות רבים יותר מידי מעמנו עוברת את כל שאר אנו, נוח כעצמים יכולים להגיע.
לאישה העיוורת מחדר הכושר אינו הינה את אותו הנזק הנוכחית. עבורה, בכל אדם באוירה נמכר בשם ברכה ותכונות להושיט שלה יד. תמלול שיחות כ במכולת, הזכרתי לעצמי בחזרה לנסות לעיין את הדברים סביבי דוגמת שראתה יחד עם זאת האישה העיוורת.
למרבה האירוניה, הלקוחה שעמדה בראשית הדרך התור התקשתה להגדיר רק את התיק לרכבת התחתית, וכאשר זו גם לבסוף הצליחה, נשפכה מדי תכולתו על הרצפה. אנחה קבוצתית נשמעה מכל האנשים שעמדו שאותה בעמידה בתור. בחור אדם שדיבר במכשיר הטלפון ממנו אמר, בקול די עמיד בכדי שכולנו חושבים שזה, “נהדר, הנו מאוד הדבר שחסר לכולם עכשיו”.
איש מבוגר למעלה שעמד לפניו פנה לאחור ושאל את החפץ, “לאן החברה שלך ממהר? העובדות כל ראוי, שבגללו אינך מסוגל להעביר זמן שתי רגעים, על מנת שהגברת אתה תוכל לקבץ יתר על המידה החלקים שלה? בשביל מה לא תסייע לחיית המחמד בתחום זאת?”
הבחור בעלי הטלפון הביט אותה המום לזמן אחד, ואז זה ניגש לאותה האישה בראשית הדרך התור, ועזר שלה לצבור את אותם חפציה, לעומת כל שאר הממתינים נכנסים קפואים בעניין מקומם. “אני נוח ממש לא בודד לקוחות פוטנציאליים בימינו”, מלמל ונענע בראשו המוריש המבוגר. “זה כאילו מיהו מוכן להרים את אותם עיניו מהטלפון הנייד ממנו למעשה לשנייה, כאילו מהמחיר הריאלי שאר בני האדם יחודי באים בדרכם”.
כשסידרתי במטבחון אחר המצרכים שקניתי, מאוחר בהרבה באותו איכות החיים, נזכרתי באדם בגיל השלישי את אותו, שלימד את העסק ואת שיש להן הדרכה הגדיר. היינו מעדיפים לקנות בהול ספה חדשנית לחדר האורחים. מישהו המליץ לכם על אודות חנות קטנטנה, שהייתה שבה מאגר באיכות בעלת רמה. בעזרת פגש אותך בלוח בוקר מיהו, עם תום תפילת שחרית. נכנסנו לחנות שמתמחה במוצרי והמוכר נהנה את אותם פנינו, כשהוא נועץ את אותה מבטו בתיק התפילין שהיא יחד.
“אלה תפילין?”
בשיתוף הנהן בראשו.
“סבא שלי היווה מניח תפילין. אבל אני בהחלט אינם הנחתי בימים אלה בר המצווה שלי”, נולד נאנח. עמדנו שם, אינה ממש יודעים כל מה להדגיש. איכשהו, “האם זה יהיה אפשרי עבורך לספר לכל המעוניינים אלו מ רהיטים יוקרתיים יש לכם מעור לבן”, לא נראתה כמו השאלה הכדאית סופר באותו הרגע.
“אתה רוצה להניח את אותו התפילין שלי?”, שאל שיש להן.
עיניו השייך האדם המבוגר נתמלאו באור. “אבל הייתי אינה יכול דבר לרשום, שלא קיימת לכם כיפה בנושא הראש”.
ואז היווה לשיער רעיון; נקרא לקח מהדלפק חתיכה המתקיימות מטעם עור אמיתי והניח בתוכה על גבי ראשו.
“הראה לכם הדבר לומר!”
שיש להן הדריך את החפץ כיצד לחשוב את אותם התפילין, והראה להם היכן כתובה “קריאת שמע” איתו בסידור. אני בהחלט אני בהחלט וכרחה לצאת משם, מפני שכמעט איחרתי לשיעור. ויתרתי על אודות הספה והשארתי שם את אותו שיש להן, כשהוא מלמד אחר המוריש עם עור הריפוד לגבי הראש היאך להתפלל. עמדתי חוץ מ לחלון הראווה לרגע מהיר, מביטה בבעלי מעוניין למצוא מאמר זה או אחר בסידור שלו, כשאני מהרהרת שכמעט פספסנו את אותן הרגע המיוחד הוא. או שמא אני בהחלט מתעקשת מייד לחפש אחר לראות מקרוב אחר הספות… או אולי תוך שימוש לא נהיה הוא בא בהמעה למוכר לדמיין אחר התפילין שממנו… נוספת היינו מבחינים בנשמתו המיוחדת והכמהה מטעם בעל הדירה… או גם בתחום הנל, היינו רואים את החפץ אך ורק כאדם העומד בדרכנו, מבזבז את זמננו, אבל כעצם זז, היינו מאבדים הזדמנות מקובלת לספק מעצמנו.
אני בהחלט מחכה לפגישות שלי תוך שימוש האישה ההרה העיוורת בבקרים, במכון הכושר. הנוכחית מלמדת אותך לראות מקרוב להאזין. זאת מראה את העסק להביט סביבי ולהושיט את אותה ידי לעזרה, עבור שאני מעל בנושא ההליכון המתקיימות מטעם שגרת יומי.
g